למרות שבדרך כלל אני עובדת עם עצמאיות, את ההודעה הזאת קיבלתי דווקא ממישהי שכירה.
אדווה (לא השם האמיתי בשביל פרטיות) כבר דיברה איתי בעבר והשתעשעה ברעיון של לצאת לעצמאות.
אחרי שנים ארוכות ארוכות בתחום משאבי אנוש ורווחה יש לאדווה ים ניסיון וידע שהיא יכולה להפוך לעסק שיביא לה מימוש וסיפוק.
"התפקיד הקודם שלי היה פצצה, ממש היה לי כיף להגיע לעבודה, אבל אחרי כמה שנים נשחקתי. בתכלס עשיתי עבודה של כמה אנשים ולמרות הסיפוק, זה היה המון"
אז היא עברה לתפקיד אחר, ועכשיו היא מרגישה שאין לה שום ביטוי ליכולות שלה
שהכל אפור ומשעמם, כל היום וכל הזמן. שבמקום להיות עם אנשים כמו שהיא אוהבת, היא מוצאת את עצמה מול דו"חות ועניינים טכניים שממש לא עושים לה את זה.
"וואי זה הזמן!!! לצאת לעצמאות!!" רציתי ממש לומר לה, אבל זה לא היה הרגע הנכון.
בתוך כל המערבולת רגשות הזאת, כשהיא הקליטה לי הודעה, שמעתי את הקול שלה נשבר
"את יודעת אין לי את הפריבילגיה לקום וללכת, דקה לנשום ולהבין מה הלאה. אני פשוט חייבת לעבוד"
נשמתי עמוק, התאפקתי והמשכתי לשאול אותה שאלות.
"מה הפרויקט האחרון שעשית מהתפקיד הקודם שאת זוכרת לטובה?"
אין קיצורי דרך. אדווה חייבת לעבור דרך שבה היא תיזכר ביכולות שלה ומה הן מסוגלות לעשות עבור אנשים, כדי להתחיל לחשוב על כיוון אחר, אולי עסק, אולי יוזמה פרטית.
התחלתי לקדוח לעצמי במוח. איך היא יכולה להפגין את היכולות שלה? איך אני יכולה לכוון אותה למקום בו היא יכולה ליצור לעצמה הזדמנות?
"כמה זמן את מתאמנת בסטודיו לכושר שלך?"
נזכרתי בסטוריז של אדווה, רובם כמעט כולם מהאימוני כושר שהיא עושה
היא אפילו סיפרה לי פעם איך שכנעה חברה מהעבודה, קאוצ' פוטטו מושבעת לבוא איתה לאימונים ואפילו גרמה לה להתמיד.
"כמה שנים"
"ומה, יש לכם לפעמים אירועים חברתיים גם מחוצה לו?"
היא מספרת שיש, אבל שלא כל כך יצא לה להשתתף, ושהמאמן מידי פעם עושה הרמות כוסית
איך שאני מזכירה את הסטודיו שלה, היא פורצת במחמאות, איזה מאמן מהמם, ואיך היא אוהבת את האימונים ואת הסטודיו וזה כמו אוויר לנשימה.
בום- יש לנו כאן משהו.
הסטודיו בשביל אדוה הוא מקום בטוח. קהילה שבה יש לה כבר תפקיד, ומקום
זה יכול להיות בדיוק המרחב בשבילה ליצירת הזדמנות עבור עצמה. גם אם ההזדמנות הזאת "רק" תעניק לה את הסיפוק שבעשייה עצמה, לעכשיו זה לגמרי יכול להספיק כדי לקחת אותה לנקודה הבאה.
הצעתי לה, לפנות למאמן שלה, ולהציע לו לארגן יחד ערבכיפי לקהילה של הסטודיו
הוא בטוח ישמח ולה תיווצר הזדמנות שמי יודע לאן תתגלגל?
אדווה לא ראתה את זה מגיע, ואמרה שתחשוב על זה
השאלה היא האם היא תיקח לידיים שלה את האומץ ליצור לעצמה הזדמנות?
